כשעברנו לברצלונה לפני 7 שנים הבנות שלי היו בנות תשע וחצי (תאומות) ושנתיים. אחת התאומות לא הוציאה מילה מהפה עד פסח והשנייה מיד הלכה לחברות למרות שהיא לא דיברה את השפה המקומית. הקטנה בכתה ללא הפסקה בגן והגננת לא ידעה מילה אחת בעברית. אני זוכרת איך הסתכלתי על הילדים בבית הספר עם דמעות בעיניים וחיכיתי שגם הבנות שלי ישתלבו.
אני משתפת כאן מהניסיון שלי והידע המקצועי מה אפשר לעשות כדי לעזור לילדים להשתלב חברתית.
גילאים צעירים –
1. חוגים – חוגים עם ילדים מקומיים כדי להכיר עוד ילדים בסביבת המגורים ולא רק ילדים מבית הספר, זה גם מאוד עוזר ברכישת השפה המקומית. חוג מאפשר לילד לבטא את הכישורים שלו בעוד תחומים ולא רק בתחום הלימודי, חוג ספורט, חוג ריקוד, אומנויות לחימה, בישול ועוד.
2. מפגשים עם ילדים – להזמין הביתה ילדים מהכיתה, ישנם בתי ספר שלא מפרסמים את מספרי הטלפון של ההורים, אם יש אפשרות לפתוח קבוצת ווטס אפ לכיתה זה מאפשר להכיר את ההורים, או לבקש באסיפת הורים להכין דף עם מספרי טלפון. בבתי ספר שהלימודים מסתיימים אחר הצהריים לעיתים ההורים יעדיפו מפגשים בסופי שבוע. אפשר לשאול את המורה עם מי הילד משחק בהפסקה וליצור קשר עם ההורים. יש בתי ספר שיש ילד מלווה בתחילת השנה.
3. טיול משפחות – לתאם טיול עם משפחה נוספת או כמה משפחות כדי שהילדים יפגשו בחוץ, יש ילדים שקשה להם להזמין אליהם הביתה, טיול מאפשר מפגש יחד עם ההורים שיכולים גם לתווך אם יש צורך.
4. ימי הולדת – לחגוג לילד/ה יום הולדת ולהזמין ילדים מהמסגרת החינוכית. אפשר לחגוג בבית או בחוץ, בגילאים הצעירים גם ההורים מגיעים ואז יש אפשרות להכיר אותם ולייצר קשרים חברתיים. להודיע מספיק זמן מראש על האירוע יש אנשים שמתכננים כמה חודשים קדימה את הפעילויות שלהם.
5. חגים – להזמין אנשים לחגוג אתכם חג, אני כל שנה מזמינה בחנוכה כמה משפחות (הילדות בבית ספר בינלאומי) אנשים מאוד סקרנים לגבי המנהגים והמאכלים, או לעשות ארוחה ישראלית.
6. תנועות נוער – או מרכזים חברתיים של ישראלים. אם יש תנועת נוער אפשר לרשום את הילדים, הם גם משמרים את השפה העברית וגם נמצאים בפעילות חברתית, יוצאים למחנות ומכירים ילדים נוספים.
7. פארק – אם יש פארק שעשועים ליד הבית קחו כדור וצאו לשחק עם הילדים, משחק בחוץ מאפשר מפגש לא מחייב עם ילדים. זה גם מקום להכיר ילדים מקומיים.
8. סבלנות לתהליך – כל ילד מתאקלם בקצב שלו, לשפה, לתרבות, לאוכל, אי אפשר להאיץ תהליכים אבל בהחלט חשוב לשים לב שהילדים עושים צעדים קטנים של התאקלמות.
ילדים מתבגרים –
1. תנועות נוער – מפגשים של תנועות נוער או במרכזי קהילה יהודים או מקומיים מאפשרים להכיר ילדים נוספים, כמו כן אפשר לקחת חלק פעיל בתנועה ולהיות מדריך, לצאת למחנות וקורסי הדרכה.
2. חוגים – חוגי ספורט מאפשרים מפגש עם ילדים בני אותו גיל, משחק קבוצתי או ספורט אישי, אומנויות לחימה או דרמה, נגינה, להקה.
3. מפגשים עם הורים – המתבגרים קובעים לעצמם מפגשים עם חברים, אבל, גם ההורים יכולים ליזום מפגשים עם הורים בכיתה כדי להעמיק קשרים חברתיים ולשמוע מהם מה הילדים שלהם עושים בזמן הפנוי.
4. לבלות עם המתבגר – לצאת עם המתבגר לסרט/ארוחת ערב, הופעה, משחק כדורגל/כדורסל, רכיבה על אופניים, סקי, גלישת גלים, אם המתבגר מתקשה למצוא חברים צאו איתו לבילוי משותף.
לסיכום – ילדים קטנים לרוב מסתגלים מהר יותר (עד דצמבר – נס חנוכה) ילדים גדולים לעיתים ההתאקלמות שלהם יותר איטית.
תפקיד ההורה להיות קשוב לצרכים של הילד, לשוחח עם הילדים על ההצלחות והקשיים, לתמוך בזמן משבר ולפנות לאנשי מקצוע מתאימים במידת הצורך.
