לראות את הצרכים של המתבגר ברילוקיישן.
הרסתם לי את החיים, אני אורזת וחוזרת לישראל!
שעת לילה מאוחרת, אני מקבלת טלפון מהורים למתבגרת שארזה מזוודה והודיעה להם שהיא רוצה לחזור לישראל, הם שנה וחצי ברילוקיישן, המתבגרת מרבה להסתגר בחדר, לא מתמידה ללכת לבית הספר, עצובה, כועסת.
מה עושים? איך מתמודדים עם המצב?
גיל ההתבגרות מתחיל היום בסביבות גיל עשר, המתבגר עובר שינוי, הוא כבר לא ילד, אבל גם לא מבוגר, הגוף עובר שינויים, הם זקוקים ליותר אוכל ושעות שינה.
כדי לדעת אם יש לכם מתבגרים בבית תראו אותם יוצאים פעמיים ביום מהחדר ושואלים – מה יש לאכול?
המתבגר עוסק בשאלת השייכות, בדיקה עצמית, ביקורת עצמית, הם לעיתים חושבים שההורים מיושנים, לא עדכניים ולא רלוונטיים.
יש להם שינויים הורמונליים, תנודות במצב הרוח והתנהגות אימפולסיבית.
הדבר הראשון שעושים זה מבינים את המאפיינים של גיל ההתבגרות, והדבר השני זה ההבנה שהמתבגרים אינם פועלים נגדנו ההורים אלא בעד עצמם, כחלק מתהליך ההתבגרות שהם עוברים.
ברילוקיישן המתבגר נדרש להשתייך מחדש חברתית, תרבותית, ללמוד שפה חדשה, זה תהליך שלוקח זמן.
היכולת שלנו להשפיע תלויה ביחסים, במקום ביקורת ושיפוטיות (תמיד אתה בחדר, את כל הזמן ישנה, תראי איך נראה החדר שלך) להגיד משהו שתורם לקרבה והעצמה, תקשורת מכבדת. התפקיד שלנו לחזק אותם.
איך להגיב כשהמתבגר/ת מודיעה שהוא רוצה לחזור לישראל?
1. הקשבה – לא למהר להגיב, להקשיב.
2. לחפש את הבעיה האמיתית – מה הקושי האמיתי של המתבגר?
3. סיעור מוחות – העלאת רעיונות לפתרונות, להציע לנסות את הפתרון לזמן מוגדר, מי יכול לעזור? בית הספר, איש מקצוע טיפולי
4. נדבר על זה – מסכמים שקובעים פרק זמן מוגדר ואז נפגשים שוב לדבר על המצב.
הכי חשוב – לגלות אמפטיה, להגיד: אני כאן איתך לכל דבר.