לפני כמה שנים בשיחה עם כמה אימהות גיליתי שהן חושבות שאני אמא הליקופטר. את האמת זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המושג הזה וקצת הופתעתי שזה מה שהן חושבות עלי.
חזרתי הביתה כדי לקרוא ולהבין מה זה אומר. אחרי שחקרתי קצת את הנושא נזכרתי בתלמיד שהיה לי לפני כמה שנים בכיתה קטנה בחטיבה. בכל פעם שאני או מורה אחרת היינו מעירות לו או בעקבות אירוע עם תלמיד אחר הוא היה יוצא מהכיתה בריצה לשירותים או לחצר, מתקשר לאמא שלו והיא הייתה מגיעה תוך 7 דקות וצועקת עלי ועל הצוות החינוכי.
מצד אחד הבנתי אותה שחשוב לה לבוא מיד ולתמוך בבן שלה, מצד שני זה לא השאיר לי ולצוות החינוכי מקום להתמודד עם הילד.
אז מה זה אמא הליקופטר ואיך זה קשור לבית הספר?
1. הגדרה – הורה הליקופטר הוא מושג שהוטבע בשנת 1969 ומתאר הורים המעורבים באופן צמוד בחייהם של הילדים. נמצאים בסביבתם, מגוננים עליהם, מתערבים ולא מאפשרים לילדיהם להתמודד לבד.
2. חרדה – כנראה שהורה הליקופטר פועל מתוך חרדה, הוא חרד למצבו של ילדו, וכן חרדה שאולי אני לא הורה מספיק טוב שדואג לילד שלי.
3. בגן – הורה הליקופטר מבקש מהגננת לשלוח לו תמונות של הילד במהלך היום, בחצר באוכל. הוא שואל: מה הוא אכל היום, עם מי הוא שיחק? פגשתי הורים שעשו תצפיות על הגן של הילד במהלך היום מהשיחים.
4. ביסודי – הורה הליקופטר שולח הודעה למורה באמצע הלילה על שיעורי הבית של הילד, כי הילד לא הבין משהו. קיבלתי שיחת טלפון ביום שישי בחצות שהילד לא יספיק להכין את השיעורים ליום ראשון כי בשבת הם מוזמנים לבר מצווה.
5. בתיכון – מלווה את הילד לשיחה עם מורה על ציון לא הוגן במבחן. לפעמים זה ממשיך גם בצבא, בעידן הסלולרי הורים מתקשרים לילדים שלהם וגם למפקדים בצבא.
6. פגיעה – הורה הליקופטר לא מאפשר לילד שלו להתמודד עם תסכול, הוא פותר לו את הבעיות ולא מקנה לו כלים להתמודדות, עצמאות, פתרון בעיות, כתוצאה מכך ישנה לפעמים פגיעה בתחושת הערך העצמי של הילד.
7. פתרון – אם הילד בא אליכם עם בעיה אל תמהרו להגיב, עצרו! תשאלו: "איך אתה חושב שאפשר לפתור את הבעיה?", שתפו במצבים דומים שאתם התמודדתם עם בעיה זהה.
8. אנשי חינוך – זכרו שההורים רוצים להגן על הילד שלהם, הזמינו אותם לשיחה ושקפו להם מתי ההורות שלהם מפריעה לתפקוד של הילד במסגרת החינוכית, חישבו יחד איך משתפים פעולה כדי לקדם את הילד ולתת לו כלים לעצמאות.
9. נזק לאם – מחקר שנערך בארה"ב מצא שאמא הליקופטר עלולה לסבול מחרדה ודכאון, היא מתקשה לסמוך על אחרים שיטפלו בילדים שלה, שמה את הילד במרכז מתוך אמונה שתשומת הלב וההתעסקות הופכות אותה לאמא טובה יותר.
10. איזון – מילת המפתח! עד כמה אנחנו כהורים מוכנים לשחרר ולסמוך על הילד שלנו (וגם על אנשי החינוך) שיעשו את הכי טוב שהם יכולים, כהורים אנחנו צריכים להיות לידם אבל לא לרחף מעל.
